בוודאי שמעתם, כמחנכים ומורים, את המושג "מפת חשיבה" mind map
הסרטון הזה שייך לממציא השיטה המיוחדת לשימוש במפות חשיבה על-מנת לקדם:
ארגון של ידע קיים אצל הלומד
חיבור בין מושגים קיימים למושגים חדשים שהלומד הכיר בשיעור
ארגון של ידע קודם עם הידע החדש
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוסקת הרבה מאוד באופנים בהם ידע נבנה.
למעשה,
נטען ביחס לייצוגים חזותיים (ומפת חשיבה הוא ייצוג כזה כמובן), שהם מאפשרים ללומד
לעבד מידע חדש ולארגן אותו בצורה שתתחבר לידע קיים של הלומד.
אחד הכלים המעשיים והיישומיים ביותר "לראות" ידע נבנה על-ידי לומדים הוא מפת החשיבה.
מפת החשיבה היא אישית וחופשית מאוד,
תוכלו לראות בסרט את השיטה המיוחדת של טוני בוזן
הוא משתמש במקדדים צבעוניים, בצורות, בדימויים (ציורים קטנים), בכיוונים ובמרחב הדף
כדי לתאר קשרים בין נושאים.
הוא מבחין בין נושא ראשי למשני, ומוסיף מילים על הענפים כדי לאפיין- איזה סוג קשרים הלומד רואה בין המושגים הללו.
הקשרים שניתן לראות אותם ממש בין המושגים מקדמים למידה כי הם מקבילים לאופן בו המוח מחבר דברים!
הזיכרון כולל סכמות שונות המקושרות זו לזו. הסכמות הן האופן המיוחד בו האדם מארגן לעצמו מידע רב על העולם בצורה שתעזור לו להתמודד עם מצבים חדשים. למעשה זו התפתחות אבולוציונית שמאפשרת הישרדות, ולמידה היא המנגנון שעוזר להישרדות. אז איך כל זה קשור למפות החשיבה וללמידה?
חישבו על הידע המאוחסן במוח כמאורגן בסכמות הקשורות ביניהן באופנים רבים ושונים,
טוני בוזן קורא להם אסוציאציות (קשרים=אסוציאציות) (סכמות =ידע מאורגן במוח).
למעשה כשאני חושבת על דמות היסטורית, נאמר- בן-גוריון, אני יכולה לספר עליו דברים רבים שקשרתי אל הנושא בזיכרון שלי. כשאני נזכרת, אני ניגשת אל זיכרון ארוך הטווח שלי דרך הקשרים רבים בין הסכמות,
ככל שיש לי יותר סכמות המאורגנות ביניהן בקשרים רבים ועשירים, והסכמות עשירות בסיפורים ליניאריים (אפיזודות מחיי בן גוריון) ועוד.. וכן בייצוגים חזותיים (מראה פניו, גוון הליכתו, תמונות שלו מאירועים מכוננים במורשת הישראלית), אני יכולה לענות על שאלות מורכבות ביחס לאותו נושא (להסביר בפירוט מה חשיבותו של בן-גוריון בסיפור של הקמת מדינת ישראל).
אם אתם מתחילים ללמד נושא, אל תסתפקו ב"שמש אסוציאציות" המסורתית. לא עוד.
שמש האסוציאציות מוגבלת מאוד. היא מאפשרת קשרים בין הנושא העיקרי אל הנושאים נוספים, והיא חסרה את המורכבות והעושר שקיימים במפות חשיבה אמיתיות (שקרובות לאופן בו המוח מארגן מידע).
כמו-כן,
הקווים ב"שמש" ישרים וקשיחים, ואינם כוללים מילים המסבירות את סוגי הקשרים בין המושגים.
כללים פשוטים לבניית מפת חשיבה:
•הנח תמונה או נושא במרכז הדף אפשר להשתמש בדימויים, צבעים, סמלים..
•בחר מילות מפתח וכתוב אותם תוך מיון לראשי ומשני,
כל מילה יושבת לבדה על קו שיוצא מהנושא המרכזי
•חבר בין התמונה המרכזית לנושאים השונים בקו שמתחיל עבה ומסתיים דק,
הקו אורגני וזורם, ומקודד בצבע משלו על פי המשמעות
•כתוב מילים על הקווים כשכל קו נמשך כאורך המילה
•שמור על בהירות תוך יצירת צורה מעגלית הרמונית, ושמור על הפרדה בין נושאים
למדו את התלמידים לבנות מפת חשיבה על פי הכללים של טוני בוזן.
אפשרו להם לקדד באופן צבעוני את התחומים השונים, את הנושאים השונים ואת הקשרים ביניהם.
אפשרו להם להשתמש באיורים/ שרבוטים ותמונות גזורות, או בתוכנת מחשב (עדיף קודם בנייר, עפרונות צבעוניים ומחק טוב), בקשו מהם להחליט מהו עובי הקווים הקושרים בין המושגים, מה גודל השם של המושג (פונט), ומהו הכתיב (בדפוס או בכתב). כל אלה מקדדים הבדל בין נושא ראשי למשני, בין קשרים רופפים לקשרים אמיצים וכו'.
ככל שהשפה החזותית של התלמידים תהיה עשירה יותר ולכל קו, צבע, עובי, מרקם וכו' תהיה משמעות-
כך תשיגו:
1. הבנה עמוקה יותר של הפרישה של הנושא אצל התלמיד (קודם כל לעצמו- מה יודע על הנושא, ומה עוד חסר לי ואני צריך ללמוד)
2. פרישה של הידע הקודם של הכיתה על הנושא
3. תקדמו אוריינות חזותית של התלמידים.
הם יהיו מסוגלים להיות לומדים עצמאיים שיכולים למפות ידע קודם, לברר אילו סוגי קשרים הם יוצרים בין פיסות ידע, וגם-
הם יהיו מסוגלים לפענח מפות חשיבה של אחרים, לשאול אחרים שאלות על מפת החשיבה שלהם, ותתפתח אצלכם בכיתה שפה חדשה-
שפה העושה שימוש מכוון בייצוגים חזותיים למטרות למידה (הבנייתית), שפה משותפת ללומדים רבים (חלק מאוד חזקים בשפה החזותית ומסוגלים ללמוד יותר טוב בעזרתה), שפה משותפת למורה ולתלמיד, שפה משותפת בין עמיתים לומדים- במיוחד בעבודה בקבוצות חקר.
דוגמה למפת חשיבה שנבנתה בתוכנת imindmap בתחום תוכן תנ"ך, שמואל א',
כהכנה לקראת מבחן בכיתה ה':
כתבתי כאן למעלה שמפת החשיבה מאוד אישית.
וגם כתבתי שהיא מאפשרת מבט אל ארגון הידע בזיכרון של התלמיד.
גם ציינתי כיצד כדאי להשתמש במפה בהוראה.
רמזתי על אפשרות של לומד אחד לפענח מפה של לומד אחר.
את מפות החשיבה ניתן ליישם ככלי הוראה גם בתחילת נושא וגם באמצע ובסוף נושא. מעניין יהיה עבור הלומדים לראות את ההתפתחות האישית של עצמם בלמידה דרך המפה שבנו לאורך הלמידה.
ומעניין עוד יותר עבורנו אנשי החינוך-
לפתח כלי הערכה חלופיים הכוללים התייחסות למפות חשיבה.
כדי לעשות זאת, עלינו אנשי החינוך, להיות מומחים בקריאה של טקסטים חזותיים ובפענוח שלהם בקונטקסט ההוראה-למידה בהם נבנו. -אני רואה בזאת משימה ממדרגה ראשונה כיום בחינוך- בעידן החזותי של המאה ה-21.
אלכס זיו מפרט עוד על מפות החשיבה- מומלץ
מפות מושגים, הן מפות ארגון מושגים שאינן מאוד אישיות אלא דורשות מהיוצר להיות יותר תקשורתי כלפי אחרים. זה השלב הבא-
לעבור ממצב של ארגון הידע שיש לי על נושא, לארגון מושגים שנהירים לקורא ומובנים למומחים בתחום.
אם נחזור לדוגמה על הנושא "בן-גוריון", מדובר במפה שתארגן את הידע הקיים על הנושא באופן שמומחה היה בונה אותו, תוך שימוש בקטגוריות ומאפיינים הייחודיים לתחום ההיסטורי, החברתי, הפוליטי והכלכלי הקשורים בדמותו של האיש.
בוודאי הבנתם את המורכבות ועושר הטמון בייצוג הוויזואלי בהוראה ואת ההבדל בין המושג-
מפת חשיבה
ומפת מושגים. להרחבה.
הבחנה זו לקוחה מהמאמר :
Martin Davies, (2011) Concept mapping, mind mapping and argument mapping: what are the differences and do they matter? High Educ, 62:279–301.
מאמר אחד נפלא, שמאוד כדאי להכיר, קושר את מפת המושגים לכל מה שטוב בהוראה המקדמת למידה משמעותית. של פרופ' נובאק ופרופ' קאנה מפלורידה, 2008
The Theory Underlying Concept Maps and How to Construct Them
מפת מושגים מקדמת : הערכת ידע הלומד לפני ואחרי למידה, מחקר, בין-תחומיות בתכנית הלמידה, שטף של הצגה מילולית של נושא על-ידי לומדים, איסוף ופרשנות של מידע שהלומד אסף, ארגון מידע במדיה מגוונת כמו וידאו, צילומים וציורים בנושא הנלמד ועוד ועוד..
הרשמו לפורום האתר עכשיו והצטרפו אלי לדיון מעורר חשיבה. בהצלחה, מורי המאה ה-21.